טלסטר בע"מ נ' פומין

החלטה

בפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת בהליך שבפני, להורות למשיבה מס' 2 להמציא את פרטי המרשם הפלילי וכן פירוט כל התלונות שהוגשו כנגד מר איגור נכט ז"ל (להלן: "המנוח") וכן להורות על זימונו של מר דני קייזר שהוא שוטר במשטרת נהריה או כל חוקר אחר אשר טיפל בתיקי החקירות ו/או בתלונות שהוגשו כנגד המנוח.

(המבקשת זנחה בקשה להמציא העתק מכל ההודעתו שנגבו ממתלוננים אחרים, ככל שאלו קיימים, שהגישו תלונות כנגד המנוח).

בקשתי וקבלתי את תגובת המשיבה מס' 2 לבקשה (משיבה מס' 1 השאירה אותה לשקול דעתי) וזו מתנגדת לבקשה הן בשל העדר רלבנטיות והן בשל פגיעה בזכות לפרטיות של המנוח.

העובדות הצריכות לעניין

1. הליך זה נפתח עת הגישה משיבה מס' 1 (להלן: "התובעת") בקשה לביצוע שטר חוב שמספרו 270230, על סך 115,000 ₪ אשר הוצא בחודש אוגוסט 1999 ומועד פרעונו חל ביום 10.9.99 (להלן:"השטר"). עושה השטר הינו אדם בשם גכט איגור (להלן:"המנוח").

על גבי השטר מצויות חתימות שני ערבים. ביחס לאחת מהחתימות נטען כי הינה של המבקשת (להלן: "הנתבעת").

2. הנתבעת טוענת כי חתימתה על השטר זוייפה ואף הגישה חוות דעת גרפולוג אשר קבע כי אי אפשר לקבוע באופן חד משמעי שמדובר בחתימתה וכי השוני בין החתימה על השטר לבין דוגמאת חתימה של הנתבעת מעורר חשד ריאלי כי החתימה על שטר החוב אינה שייכת לנתבעת.

יוער כי בעת עריכת חוות הדעת, לא היה בידי המומחה מטעם הנתבעת השטר המקורי.

3. מומחה לזיהוי כתב יד שמונה על ידי בית המשפט, לאחר שהשטר המקורי הוחזר לידי התובעת על ידי המשטרה, קבע בחוות דעתו בסבירות גבוהה כי מדובר בחתימת הנתבעת וכי לא מדובר בזיוף החתימה.

4. הנתבעת אשר עומדת על טענתה כי אין מדובר בחתימתה, חזרה ובקשה (לאחר שבקשה קודמת נדחתה על ידי בשל השלב בו הועלתה) ליתן צו כמבוקש, וזאת בהתחשב בטענתה (אשר זכתה לתמיכה מסוימת מכך שנוהלה חקירה משטרתית ביחס לשטר נשוא התביעה) כי נמסר לה על ידי גורם משטרתי כי תיק החקירה ביחס לשטר זה אינו התיק היחיד המתנהל כנגד המנוח, דבר שבמידה ויוכח יסייע לנתבעת להוכיח טענתה כי לא חתמה על השטר וחתימתה זויפה, ככל שהנראה על ידי המנוח.

דיון והכרעה

לצורך ההכרעה בבקשת הנתבעת יש לבחון תחילה את מידת הרלבנטיות של המידע המבוקש, דהיינו המרשם הפלילי של המנוח ורישום התלונות שהוגשו כנגדו, לחזית המחלוקת. ככל שאקבע כי קיימת רלוונטיות, אפנה לבחון קיומו של חיסיון על המידע הכלול במרשם הפלילי האם מדובר בחיסיון מוחלט או יחסי. ככל שהחיסיון הוא יחסי, יש להגיע לשלב השלישי של הבחינה, לשקול את האינטרסים הנוגדים ולהכריע אם להורות על גילוי או לא (ת.א. (מחוזי-חי') 688/02 (בש"א 15520/02 החסוי משה בן הרואה נ' טארק בדיר ואח', (10.12.2002), להלן:" פרשת בן הרואה").

רלוונטיות המרשם הפלילי

לטענת הנתבעת בדיקות ובירורים שערכה העלו כי למנוח עבר פלילי בתחום המרמה והזיוף וכי מידע זה עשוי לשמש כראיה התומכת בגירסתה.הגנתה של הנתבעת מושתתת על הכחשת חתימתה על השטר ועל הטענה כי חתימתה זוייפה על ידי המנוח שהיה, לטענתה, רב נוכל ובעל עבר פלילי "כבד" בתחום התרמית והזיוף.

נכונה אני להניח, ולו בדוחק, כי למידע העשוי להיחשף מתוך הרישום הפלילי של המנוח יש רלוונטיות לתביעה שבפני, שכן ככל שיתברר שלמנוח רישום פלילי בעבירות מתחום התרמית והזיוף, אזי עובדה זו תובא בתוך מכלול הראיות והנסיבות אשר יימצאו בפני בית המשפט בבואו להעריך את גירסת הנתבעת ויכול שיהיה לכך משקל בהתאם לכלל של "מעשים דומים או "שיטת ביצוע"

(לעניין החלת הכלל בדין האזרחי ראה ע"א 104/64 מורגנווסר נ' ליטוינסקי, פ"ד יח(3) 447).

מאחר והמנוח נפטר תוך כדי שהתנהלו חקירות כנגדו, אני סבורה שאותה רלבנטיות קיימת גם ביחס לתלונות שהוגשו כנגד המנוח ואשר לא הגיעו כדי מיצוי בשל פטירת המנוח. אמנם המשקל שניתן לתת להגשת תלונות אף פחות מזה שיש לתת למרשם הפלילי (אם בכלל ניתן יהא לייחס לו משקל כלשהו), ולפיכך ככל שלא ימצאו טעמים המונעים את הגילוי יש להורות גם על גילוי רישום התלונות שהוגשו כנגד המנוח גם בם לא מצאו דרכם למרשם הפלילי.

כאמור, אין די בקביעה כי האמור במרשם הפלילי הוא רלוונטי לתביעה, אלא שיש להמשיך ולבחון האם חל חסיון על המידע או האם יש אינטרס אחר הגובר על האינטרס של המבקשת בגילוי המידע, כגון הזכות לפרטיות של המנוח.

חסיון המרשם הפלילי